דנא יקר ואהוב,חיי היו נראים אחרת לגמרי בלעדיך, ויום יום אני חש את ההבדל.בזמנו חיפשתי דרך לבטא את עצמי בצורה אוטנטית למרות הבושה והפחד, וקשה היה לי מאוד, ולאורך הרבה זמן.
אחת הדרכים החשובות להתמודד עם זה הייתה דרך התיאטרון ובמיוחד הליצנות.
אלמלא האמונה המוחלטת וחסרת הפשרות שלך ש"בכל אחד יש ליצן!" וש"כל אחד יכול להיות ליצן!", הייתי עוזב 100 פעמים בדרך.
בלי המחויבות האדירה שלך לכל מי שרוצה להמשיך ולהילחם על הדרך, לא הייתי מבקיע דרך.אני לא ליצן מקצועי כיום.
אבל מה שהצלחתי לקבל בדרך שלקחת אותי ועזרת לי לצעוד בה נוכחת ועוזרת בכל מימד מחיי:
- אני אבא ל-5 ילדים, ויש ליצן נוכח תמידי באבא שאני.
- הליצן שבגבר שבי, בבן הזוג שבי, ובחבר שאני, הוא מקור לאהבה רבה.
- הליצן שבבן שהייתי להורי ובאח שאני הידהד באושרם של הורי ופתח לי ולהם שערי גן עדן, אפילו בדרך למותם.
- ואפילו בעבודה כאיש שיווק טכני, וכיום כמנכ"ל מנהיג לחברת היי-טק, הליצן ואיש תיאטרון הרחוב שקולט את כל הקהל שסביבי נמצאים רגע ברגע.
אני לא חושב היום ש"כל אחד יכול להיות מה שהוא רוצה!". אבל "כל אחד יכול לפרוץ דרך בכיוונים שהוא רוצה!". זה הרבה. זה מספיק. וזה במידה מכובדת המתנה הגדולה שלך לי בחיים.
שיהיו לך עוד הרבה שנים טובות, בריאות ומאושרות.תודה מעומק הלב.
שמוליק ארן – מהרבא מחזור שלישי (אם איני טועה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה