דנא היקר
שפגשתי אותך לראשונה זה היה בסוף שנת 1983 . הייתי אז בן 21 בסוף השירות הצבאי ובמקום לעשות טיול בעולם הצטרפתי לקורס תיאטרון רחוב שאתה ניהלת. הכריזמה שלך קנתה את ליבי ומצאתי את עצמי חי ליצנות וקרקס כל הזמן מרותק לעשייה האומנותית לאתגרים הפיזיים שהצבת ונהנה מכול רגע. הייתי בלהקת תיאטרון הרחוב שלוש שנים.
חזרות, אימונים, תרגילים, שעורים, מופעים אלה היו חיי עד שפרסתי כנפיים ועפתי להמשך דרכי.
כעת שנת 2015 חלפו יותר משלושים שנה ומי היה מאמין שחיידק הקרקס יהיה כל כך חזק שעד היום אני מתפרנס ממופעי קרקס, הוראה ועבודה בתיאטרון. והכול בזכותך.
אפילו את דלית, זוגתי שתחייה ואם שני ילדי, הכרתי אצלך בקורס. לא רק מורה דגול אלה גם שדכן מדופלם.
על הכול תודה רבה
הרבה מזל טוב
המשך עבודה פורייה
ערן לביא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה