את האסוציאציות אני יכולה להמשיך כמו גילגול כדור גדול במורד גבעה, עד אין סוף.
ואת היכולת הזאת קיבלתי הרבה בזכותך!נפגשנו ביום קיץ חם, נכנסתי לביתך, התיישבתי מולך והתחלתי לספר למה באתי ומה אני מחפשת. אתה הקשבת בסבלנות, עצמת את העיניים, נשענת לאחור ונשמת נשימה עמוקה. הייתה שתיקה ארוכה, המילים הדהדו בחדר. התחלת לדבר ואני להתאהב, ברגעים הבאים הבנתי שאת המסע שלי בשנים הבאות אעשה איתך.
ואכן עברנו דרך יפה ביחד מתלמידה רגישה וסקרנית, דרך הקמת בית הספר ביחד, הכרת "הממרוד" כפרסונה וערבים של שיחה עם יין ובשר אדום.אני מודה לך על הזכות לחפש את המילה בשקט של המסכה, בתנועה של המעיין הנובע, בחייתיות של הצבע האדום, ביצר של החוטא ובפואטיקה של הליצן.
לימדת אותי שכשאין זמן, לקחת את כל הזמן שבעולם.
שאנרגיה + ריכוז = 100%.
שאני משחקת משחק, שמשחק אחר, שהוא קודם כל אני!ושפליקפלק לאחור אפשר לעשות גם רק עם העיניים.דנא, אני מאחלת לך שתמשיך לנגוס בחיים ושלא תפסיק לעבוד.
לחיי החיים, באהבה גדולה.אורית ממרוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה